שאלות ותשובות

נפגעתי בתאונת דרכים בדרך לעבודה עם  הרכב הפרטי שלי. האם עלי לתבוע את ביטוח לאומי או את חברת הביטוח?

תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה מהווה "תאונת דרכים" וגם "תאונת עבודה". המשמעות היא שיש לך למעשה אפשרות להגיש תביעה גם למוסד לביטוח לאומי וגם לחברת הביטוח (במקביל). יחד עם זאת, במקרה שלך קיימת חשיבות רבה להחלטה איזה גורם לתבוע קודם, שכן במידה ותוגש תביעה לקביעת אחוזי נכות למוסד לביטוח לאומי החלטתם תחייב אותך גם בתביעה מול חברת הביטוח (אלא במקרים מיוחדים). לכן חשוב מאוד להיוועץ עם עו"ד שמתמחה בתחום על מנת לקבל החלטה מושכלת כיצד לפעול.

 

לפני מספר ימים צעדתי ברגל בצד הכביש. פתאום הגיע רכב במהירות מאחורי, אני פחדתי שמא יפגע בי וקפצתי הצידה. נפלתי ונחבלתי בברך. הרכב ברח ולא הספקי לרשום את פרטיו. האם אני יכול להגיש תביעה? ואם כן כנגד מי?

התשובה היא כן. במידה ואכן רכב חולף הוא שגרם לך להיבהל וליפול הינך רשאי להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה שכן התאונה שאתה מתאר יכולה להיחשב  כ"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במידה ואין את פרטי הרכב יש להגיש את התביעה כנגד "קרנית" שהיא קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים במקרים בהם לא ניתן לאתר את חברת הביטוח או שפשוט אין ביטוח חובה.

 

כשהייתי בן 9 (כיום אני בן 20) נפגעתי בתאונת דרכים כשחציתי את הכביש. נשברה לי יד ימין וקיבלתי מכות בראש ובגב. הורי לא הגישו בזמנו תביעה. האם אני יכול להגיש תביעה כעת?

התשובה היא כן. קטין אשר נפגע בתאונה או בכל אירוע נזיקי אחר רשאי להגיש תביעה עד חלוף 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו :עד גיל  25.

יחד עם זאת כדאי ורצוי להגיש תביעה או להתחיל בתהליך היוועצות עם עו"ד בסמוך למועד התאונה, שכן בחלוף הזמן קשה יותר לאתר גורמים מעורבים, מסמכים רלוונטיים וכו' ולעיתים שיהוי בהגשת תביעה בביהמ"ש יכול להוות מכשול או לפגוע ביכולת הוכחת התביעה.

 

נפגעתי בתאונת דרכים לפני שנה. בעקבות התאונה לא עבדתי במשך 4 חודשים ובסופו של דבר פוטרתי. עד היום לא מצאתי עבודה ואני עדיין בטיפולים, האם אני זכאית לתבוע פיצוי עבור הפסד העבודה והמשכורות?

חישוב הפיצויים במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נעשה תוך פירוט הנזק ב"ראשי נזק" שונים.

בין ראשי הנזק קיים גם ראש נזק של הפסדי שכר ובמסגרתו תוכל לתבוע גם את ההפסדים הללו. במסגרת התביעה יש להוכיח כי אכן הפסדי השכר הם בעקבות התאונה ולכן חשוב לשמור את התיעוד הרפואי שמלמד כי אכן באותו תקופה לא היית מסוגלת לעבוד בשל מצב רפואי. לגבי הפיטורין- גם כאן חשוב להוכיח שהפיטורין הם תוצאה של התאונה ובעקבותיה ובמידה ותוכלי להוכיח זאת תוכלי לקבל פיצוי גם עבור הפסדי ההשתכרות הנובעים מכך.

 

אני חיילת בסדיר. במהלך סופשבוע בו שהיתי בבית נפגעתי בתאונת דרכים בזמן שהייתי נוסעת ברכב של חברה. את מי אני צריכה לתבוע?

במקרה זה הינך נדרשת לבחור בין הגשת תביעה כנגד משרד הביטחון או כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את  הרבב שבו הייתי נוסעת.

חייל שנפגע בתאונה בזמן היותו בחופשה בבית זכאי לתבוע את משרד הביטחון ולבקש להכיר בו למעשה כ"נכה צה"ל". חייל שכזה זכאי להכרה של משרד הביטחון רק אם נכותו הסופית תהיה מעל 20% (!)

מנגד, תביעה נגד חברת הביטוח ניתן להגיש ולזכות בפיצוי ללא כל מגבלת נכות.

לכן הבחירה את מי לתבוע חשובה מאוד ורצוי מאוד לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בטרם קבלת החלטה.

 

מהי תביעת רשלנות רפואית ומי זכאי לתבוע?

תביעת רשלנות רפואית היא למעשה תביעה נזיקית, לפיצוי כספי, כמו כל תביעה נזיקית,בעילת רשלנות.

את התביעה יכול להגיש כל מי שנפגע כתוצאה מהליך רפואי ובידו להוכיח כי הטיפול הרפואי נעשה בצורה רשלנית – דהיינו: לא באופן שהיה אמור להיעשות ובניגוד לסטנדרט רפואי מקובל.כמובן שבנוסף לכך על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מהטיפול הרשלני. חשוב לציין לא כל מקרה בו הליך רפואי הוביל לנזק כלשהו, נכשל או הסתבך מהווה רשלנות רפואית.

 

לפני מספר שנים אבי עבר ניתוח לתיקו בקע מפשעתי. לפני הניתוח המנתח הבטיח לאבי כי תישאר צלקת קטנה אך בסופו של דבר נותרה צלקת גדולה ומכוערת. האם מדובר ברשלנות רפואית?

תוצאה לא טובה של ניתוח לא תמיד מהווה רשלנות רפואית. יש לבחון את נסיבות הניתוח והאם מדובר בתוצאה של פעולה לא נכונה של המנתח בניתוח או שמא מדבר בתוצאה במתחם הסבירות המוכר ברפואה. בכל מקרה כדאי מאוד לרכז את התיעוד הרפואי הקיים, לרבות דו"ח ניתוח ולהיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום.

 

אני עברתי לפני מספר שנים טיפולי לתיקון ראיה בלייזר (להסרת משקפיים) הניתוח הצליח במובן של הסרת המשקפיים אבל נשארו לי כתמים שחורים בשדה הראייה. שאלתי את המנתח והוא אמר שזה תופעה מוכרת וידועה ושהיא תוצר לוואי זניח של הניתוח. זה מאוד מפריע לי, האם המנתח צודק או שאני יכולה לתבוע ולקבל פיצוי?

התממשות של סיכון או תופעת לוואי ידועה ומוכרת לא תמיד שוללת אפשרות להגשת תביעה. כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי (דהיינו לא דחוף, לשיפור תנאים ומוזמן מראש) על הרופא המטפל להסביר למטופל את כל הסיכונים האפשריים.

מקובל להציג למטופל טופס הסכמה לניתוח אשר כולל את כל הסיכונים שטמונים בניתוח. רק לאחר קבלת הסבר בדבר כל הסיכונים האפשריים יכול המנותח להחליט אם אכן הוא מעוניין לעבור את הניתוח. במצבים שבהם לא הוסבר למנותח לפני הניתוח מהם הסיכונים האפשריים ואחד הסיכונים התממש יכול המנותח להגיש תביעה בעילה של "פגיעה באוטונומיה" ולקבל פיצוי עבור הנזק.

 

לפני 10 שנים בני עבר ניתוח בברך עקב פציעה. לאחר הניתוח הייתה צליעה והמנתח אמר שזה יעבור עד גיל 18. בני היום בן 21 ועדיין צולע. התייעצנו עם רופא אחר והוא אמר שלדעתו הניתוח הראשון נעשה באופן לא טוב. האם מדובר ברשלנות רפואית? האם עדיין אנחנו יכולים לתבוע (עברו כבר מעל 7 שנים)?

לגבי השאלה השנייה - תביעה של קטין (מי שטרם מלאו לו 18) מתיישנת בחלוף 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו: 25. ולכן התביעה עדיין לא התיישנה.

לגבי השאלה הראשונה - על מנת לברר האם הצליעה היא תוצאה של רשלנות רפואית יש לפנות לרופא מומחה בתחום ולהתייעץ איתו האם אכן הייתה רשלנות בניתוח (חשוב מאוד להיעזר בעו"ד לצורך איתור מומחה מתאים והפניית העניין לחוות דעתו). אם הייתה רשלנות ניתן להגיש תביעה.

 

אני מיוצגת ע"י עו"ד בתביעת רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגי. אנחנו הגשנו חוות דעת שאומרת שהייתה רשלנות ועוה"ד של ביה"ח הגיש חוות דעת שאומרת שלא הייתה רשלנות. איך ביהמ"ש אמור להכריע בין שתי חוות הדעת?

במהלך ניהול תביעת רשלנות רפואית מגישים הצדדים (התובעים והנתבעים) חוות דעת רפואיות בנושא הרשלנות. ברוב המוחלט של המקרים חוות הדעת מנוגדות זו לזו (שאחרת אין מחלוקת) ואז ביהמ"ש אמור להכריע בשאלת הרשלנות.

על מנת להכריע בין חוות הדעת רשאי ביהמ"ש (אך לא חייב) למנות מומחה שלישי כמומחה "נייטרלי" מטעם ביהמ"ש לצורך קבלת חוות דעתו.

חשוב לציין כי גם לאחר קבלת חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש ניתן לחקור אותו ולנסות להוכיח לביהמ"ש כי חוות דעתו מוטעית.

במקרים  בהם לא ממונה מומחה מטעם ביהמ"ש מכריע ביהמ"ש בין חוות הדעת לאחר שהמומחים נחקרים בביהמ"ש וביהמ"ש מתרשם מנכונות ואמינות חוות דעתם וכך מכריע לכאן או לכאן.

 

1/6
  • w-facebook

© כל הזכויות שמורות לרועי אייל משרד עורכי דין

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now